גישור משפחתי

"דם יותר סמיך ממים"

מערכות יחסים במשפחה חשובות לנו. יחד עם זאת, אם יש סכסוך במשפחה, הכול נעשה מורכב יותר. התקשורת בין בני המשפחה נפגעת ועלולות להיות לכך השלכות רחבות, כלפי כל הצדדים המעורבים. החוליה החלשה בסכסוך הם אלה שהסכסוך נכפה עליהם בעל כורחם. דוגמא שכיחה, מוכרת וכואבת: מעורבות ילדים בסכסוך גירושין בין הוריםסכסוכים אלה כוללים שלושה היבטים מרכזיים הדורשים פתרון: רגשי, משפטי וכלכלי. בגישור המגשר מנחה את הצדדים בעבודה משותפת לפתרונות הנותנים מענה לכל הצרכים הללו.

גישור משפחתי הוא כל גישור המתקיים בין בני משפחה, לדוגמא: גירושין בין בני זוג (קראו עוד גישור לגירושין) סכסוכים במשפחה המורחבת הנוגעים לנושאי כספים, ירושה או אפוטרופסות על הורים או על ילדים (קראו עוד גישור בינדורי/ גיל שלישי וזקנה). עוד בתחום הגישור הבינדורי, ניתן לערוך ייפוי כוח מתמשך בין הורים וביניהם לבין ילדיהם ו/או בין האחים הבוגרים (קראו עוד ייפוי כוח מתמשך).

אופן הגישור הצדדים מגיעים לגישור עם מטען רגשי רב ולכל צד יש את ה"פנטזיה" שלו איך יסתיים הגישור.  בתהליך גישור ננסה יחד להבין את צרכי כל אחד מהצדדים ולהגיע לפתרון מוסכם שייטיב עם כולם.  תהליך זה ייעשה בהתאם לכללי הגישור, תוך כבוד הדדי, שמירה על דיסקרטיות וחסיון, ברגישות הראויה להליך משפחתי.  הליך הגישור חוסך עלויות רבות, חוסך בזמן ובעגמות נפש הנגרמים לצדדים וגם לסביבה המשפחתית.

מטרת הגישור: להגיע להסכמות בין הצדדים, שיחזיקו מעמד לאורך שנים ושהליך הגישור יתווה התנהלות העתידית והמענה לצרכי בני המשפחה. הסכמות אלה ינוסחו בהסכם משפטי שיעגן את ההבנות אליהם הגיעו הצדדים. לאחר שהושג הסכם, בית המשפט יכול לאשר אותו ולהפוך אותו לפסק דין.

תוצאות הגישור: באמצעות תהליך הגישור ולאחר שמגיעים הצדדים להסכמות, בני המשפחה יכולים לנשום לרווחה ו"להמשיך הלאה" תוך ידיעה שבעתיד כאשר יהיו באינטראקציה עם הצדדים האחרים, יוכלו לעשות שימוש בכלים הנכונים לנהל את התקשורת ביניהם.

סיפור מקרה מהקליניקה שלי: "עסק משפחתי זה לא פיקניק"

שלושה אחים שחלקו עסק משותף הסתכסכו ביניהם.  המחלוקת נסבה סביב השימוש שעשו שני אחים בחלקם המשותף בשטח העסק של שלושת האחים. שני אחים הסתכסכו עקב כך עם האח השלישי. כל האחים רצו לפתור את הסכסוך בינים בעיקר לצורך אחדות המשפחה, שהייתה כל כך חשובה להורים. סכסוך זה בין בני אותה משפחה עלול להיות טעון במיוחד, מאחר וקיים אידאל של יחסי הרמוניה בין בני משפחה, בבחינת "דם יותר סמיך ממים".

כאשר הביאו את המקרה שלהם לגישור בפניי, הצלחנו לעשות סדר בדברים ולאפשר להם להשמיע את טענותיהם באופן מסודר ומובנה ומוגן על ידי כמגשרת, ויותר מכך, שכל אחד ישמע את טענותיו של האחים האחרים. ביצענו תהליך מובנה של מספר פגישות גישור, שבהם כל אחד מהם הציג את הצרכים שלו (הכלכליים והרגשיים). היה צורך לפרום את הפלונטר ולמצוא פתרון שיהלום את הצרכים וסדרי העדיפויות של כולם. בסופו של דבר הגענו להבנות והסכמות וחתמנו על הסכם משפטי שקובע מי ישתמש בשטח העסק, מי יקבל שכר דירה מהשוכרים, מי ימשיך לעבוד ומי ינהל את העסק.

גולת הכותרת מבחינתי כמגשרת, שכיום אחרי תהליך הגישור, הם יכולים להמשיך לתפקד גם כשותפים לעסק וגם כמשפחה מתפקדת ללא איבה בין האחים.  

פרטי סיפור המקרה שונו וכן שמות האנשים לשמירה על החסיון. 

גישור גירושין

"איש ואשה: זכו, שכינה ביניהן; לא זכו, אש אכלתן".

גם פרידה בין בני זוג יכולה להיעשות בטוב.

מהו תהליך גישור?
במהלך הנישואים, זוגות מקיימים חיים משותפים, המוכרים ככאלה גם מבחינה משפטית. בגירושין, השיתוף בין הצדדים נפסק ויש להסדיר מחדש את הנושאים המשפטיים והפיננסים, לרבות חלוקת הנכסים וכל מה שקשור לחינוך ילדים וזמני שהות, מזונות והוצאות אחרות.

תפקיד המגשרת
המגשרת מנהלת תהליך בו הצדדים מעלים את כל הנושאים אשר הם מעוניינים להסדיר בעת הגירושין, על מנת לאפשר לצדדים להגיע להסכמות מחוץ לכתליי בית המשפט. המגשרת מסייעת לצדדים להציף את הנושאים הרלוונטיים להם והנחוצים לצורך הסכם הגירושין שלהם ולצורך אישור ההסכם בפני בית המשפט. תהליך הגישור כולל: הקשבה, הבנה, משא ומתן ופתרון המתחשב בצרכי כל הצדדים.
בגישור לגירושין יש רשימה קבועה של נושאים שדורשים הסדרה כגון: זמני שהות, מזונות וחלוקת רכוש, על הצדדים לדבר ולהגיע להסדר ביניהם באמצעות הגישור. בנוסף, לכל משפחה יש את הנושאים הייחודיים שלה. חלקם תרבותיים, חלקם כלכליים, קשורים למשפחה המורחבת, בירושות, היבטים רפואיים ואחרים. הייחוד בגישור הוא שהוא מותאם ונתפר במיוחד לצרכים הספציפיים של כל משפחה.

הידברות ישירה
באמצעות המגשרת מתאפשר לצדדים לקיים דיון ומשא ומתן ולהגיע להסכמות בכל הנושאים הרלוונטיים לעניין ניתוק השיתוף ופירוק המערכת המשפחתית. בזכות הגישור, הצדדים מקבלים בנוסף גם כלים לתקשורת מיטבית להמשך חייהם ולאחר הפירוק.

קשיים אופייניים 
פרידה בין בני זוג ופירוק משק בית משותף מתאפיינים לרוב בקשיים רגשיים, המכבידים על התקשורת בין הצדדים ומכאן הצורך להיעזר במגשרת מנוסה ומקצועית, שהינה אדם נטרלי ואינה חלק מהסכסוך. המגשרת תאפשר לצדדים להתגבר על החסמים הרגשיים לצורך הדברות ישירה ביניהם.

אופן הגישור
תהליך הגישור לגירושין כרוך במספר פגישות בין בני הזוג. בסופו של הליך הגישור מנוסח הסכם המסדיר את מכלול הנושאים אשר הצדדים סיכמו ביניהם.

מספר הפגישות עבור כל זוג תלוי במידת הגיבוש שלהם ביחס לגירושין ולנושאים להדברות והסכמה העומדים על הפרק, וכן מספר זה עשוי להיות מושפע גם ממרכיבים נוספים, כמו מידת הבשלות הרגשית של הצדדים לגירושין. כמגשרת אני משתדלת שהתהליך יהיה קצר, ענייני יסודי ויעיל ככל הניתן לצורך הגעת הצדדים למסמך מוסכם.

סיפור מקרה מהקליניקה שלי: "עדיף מאוחר מאשר אף פעם"  

בני זוג הגיעו אליי שבורים לגמרי, לאחר שניהלו הליכים בבית המשפט במשך חמש שנים. הם כבר איבדו תקווה שאי פעם יגיעו לפתרון. לאחר שהוציאו כסף רב והרבה אנרגיות שליליות על הליכים בבית המשפט, בהכפשות הדדיות בכתבי טענות, הם הגיעו אליי לגישור, כמוצא אחרון. בתהליך הגישור המשותף מצאנו את הדרך להקשיב האחד לשנייה. בדרך רגישה וסבלנית, הקשבתי להם והתחלנו אט אט לפרום את הקשיים בתקשורת ובחוסר האמון שנוצר ביניהם ולמצוא את המשותף. ראשית כל, המכנה המשותף המשמעותי ביותר עבורם – הילדים המשותפים. שנית, רצונם של שני בני הזוג להגיע להסכמות למרות כל הקשיים והאתגרים, בראש ובראשונה עבור ילדיהם ושנית גם עבור השקט הנפשי שלהם. בהתחלה, לא היה פשוט. הם לא היו מסוגלים להקשיב זה לזו, כי נגרם להם סבל רב בדרך שעברו, ורמת האמון ביניהם נשחקה. על כן, התאמתי את קצב הגישור לקצב שלהם ובהליך רגיש, המותאם לצרכים שלהם, עברנו תהליך שבו הם למדו להקשיב זה לזו, להיות באמפטיה לצרכים האמתיים של כל אחד, האחד- צרכים פרקטיים והשני- צרכים רגשיים, תוך שהם מסייעים האחד לשנייה, כל אחד בתחום יכולתו ולפי צרכיו. לדוגמא, האישה הייתה זקוקה לעבודה בתחומה. במהלך הפגישות, הגבר הציע רעיונות קונקרטיים לאישה, על מנת לסייע לה לייצר עבודה שממנה תוכל להתפרנס. הצדדים הבינו שלצד החיים בנפרד, ככל שיוכלו לתקשר זה עם זה ובמקרה זה גם לסייע האחד לשנייה, בתהליך של יצירת עתיד בתחומי החיים השונים, כך התהליך יעבור עליהם בצורה טובה יותר ובמיוחד עבור הילדים. בני הזוג, לעולם יישארו ההורים של הילדים והסבים והסבתות של הנכדים המשותפים שלהם.

לאחר שהיו במשך מספר שנים בהליכים משפטיים בבית המשפט, הגיעו אליי לגישור ובתוך מספר פגישות, הגיעו להסכם כולל את כל הנושאים הכרוכים בגירושין והעיקר, יצאו מהתהליך עם חיוך. 

פרטי סיפור המקרה שונו וכן שמות האנשים על מנת לשמור על החיסיון. 

גישור בין דורי / סכסוכי ירושה

 "מדור לדור, מעבירים הכלה, הבנה והקשבה"

סכסוכים בין בני משפחה סביב נושאים הקשורים לגיל השלישי מתעוררים לעיתים עת נדרשים לטיפול בהורים מבוגרים, בעניינים כספיים וגם סביב ירושות.

הנושאים המעסיקים את הגיל השלישי שונים באופיים מאשר הנושאים המעסיקים אותנו בשלבים מוקדמים יותר בחיינו. אדם המגיע לגיל 70, 80 ואף 90 נזקק לעיתים לאדם שיסייע לו להתמודד עם עניינים רפואיים, עניינים כספיים ונושאים אחרים. הם רוצים להבטיח שהירושה שלהם תעבור בצורה מסודרת ללא מריבות, שהאפוטרופסות על גופם יהיו לפי רצונם.

התמודדות המשפחה הגרעינית הכוללת את הילדים של בני הגיל השלישי, דורשת היערכות ולעיתים גם שיתוף פעולה בין כל בני המשפחה. בשלב זה, לעיתים דינמיקות ישנות בין בני המשפחה מתעוררות ומקשות על תפקוד המשפחה. לצורך התמודדות מיטיבה עם מצבו של הקשיש בכל ההיבטים: טיפול יומיומי, אפוטרופסות, כספים, ירושות, וגם מטלות יומיומיות שוטפות, על בני המשפחה להיערך עם תכנית מסודרת שתהיה מקובלת על כולם. 

 באמצעות תכנית זו, ניתן לחלק את האחריות על התחומים בין בני המשפחה המעורבים. לעיתים "דור הסנדוויץ'" המטפל מחד בהורה הקשיש ומצד שני בילדיו שלו, מתמודד עם אתגרים לא פשוטים. האתגר של בני המשפחה הוא לשתף פעולה ביניהם ולאור זאת, מתעורר הצורך ביישוב סכסוכים בין בני המשפחה. הגישור הוא תהליך המאפשר הידברות בין בני המשפחה ומענה על הצרכים המשותפים שלהם ועד למציאת פתרונות המיטיבות עימם תוך הטבת מערכות היחסים המרובות במשפחה. פתרונות אלה מנוסחים במסמך שבו לכל אחד תפקיד מוגדר עם סמכויות מוגדרות.

סכסוכים אלה לעתים טעונים רגשית ומאחוריהם עומדות מערכות יחסים מורכבות הפרוסות על פני עשרות שנים. באמצעות הליך הגישור, נעזרים במגשרת ניטרלית, המאפשר לצדדים הדברות וקיום שיח מאוזן, על מנת להגיע להבנות והסכמות ולהמשך יחסים טובים ונטולי מתחים. בסופו של הליך גישור, המגשרת מנסחת את הסכמות הצדדים בהסכם מחייב ובנושאים המשפטיים וניתן להעביר ההסכם לאישור ביהמ"ש.

בנוסף לגישור בסוגיות בין-דוריות, תחום נוסף בו מעורב הגיל השלישי, הוא ייפוי כוח מתמשך.

סיפור מקרה מהקליניקה שלי: "בית המריבה או בית האהבה?" – על אפוטרופסות ושייכות במשפחה המורחבת.

בני משפחה אחת שהסתכסכו סביב מספר נושאים, הכוללים סוגיה של אפוטרופסות לאם המשפחה הגיעו אליי לגישור. האם כבר לא הייתה תפקודית ונסעדה על ידי אחת מבנותיה. המשפחה המורחבת כללה אם קשישה ושבעה ילדים מבוגרים ונכדים רבים. בגישור נכחו ארבעה מתוך שבעת הילדים של האם, כולל בני זוגם. הנושאים שעמדו על הפרק היו: בקשת אפוטרופסות לאם המשפחה וכן בעלות על בית המשפחה שכלל שתי יחידות, אשר בהם התגוררו שניים מהאחים עם יחסים עכורים ביניהם.  

בתהליך הגישור, פירקנו בזה אחר זה את כל הסוגיות שהיו שנויות במחלוקת והובילו לאי הבנות. בעקבות זאת, עלה הצורך בשקיפות בניהול כספי ההורים. העובדה שהצדדים היו נחושים לפתור את הסכסוך ביניהם אפשרה להם להקשיב זה לזו ולהבין את הסוגיות שהעיקו על כל אחד מהם. לאחר השיחות שקיימנו בין הצדדים השונים במהלך הגישור, מצאנו פתרונות שאפשרו לצדדים לשתף פעולה, הוחלט על אופן הטיפול באם, בחלוקה מסודרת בטיפול באם המשפחה בין האחיות, בהתנהלות כספי ההורים, תוך ששניים מתוך הילדים חולקים את האחריות על כך והאחים הנוספים מיודעים על הוצאות הכספים.   

התהליך לא היה דבש והיה בו גם עוקץ, הייתה קרבה והיה ריחוק והיו כעסים ואמוציות, אך בסוף הם הבינו שמה שיקדם אותם הם רק ההסכמות.

בהליך הגישור ולאחר פגישות רבות וממושכות, הגיעו הצדדים להסכמות בנושא האפוטרופסות, בנושא הבית והמשך המגורים בו, מי ימשיך לגור ואיפה ובאילו תנאים וכן בעניין ניהול כספי האם. בעקבות הגישור, האחים והאחיות החלו לשתף פעולה ביניהם, על מנת לקיים את ההסכמות אליהם הגיעו בגישור.

פרטי סיפור המקרה שונו וכן שמות האנשים על מנת לשמור על החסיון.

גירושין בשיתוף פעולה

"עבודת צוות מחלקת את המאמץ ומכפילה את ההצלחה".

בנוסף להליכי גישור שאני מקיימת, אני מייצגת בגירושין בשיתוף פעולה, כעורכת דין.
"גירושין בשיתוף פעולה" הוא הליך על פיו בני זוג העומדים להתגרש מיוצגים על ידי עורכי דין המתחייבים לשתף פעולה ביניהם ולא גורמים להסלמה בין בני הזוג, אלא מטרתם להגיע לשיתוף פעולה.

בנוסף להיות הצדדים מיוצגים על ידי עורכי הדין, התהליך ייחודי בכך שעורכי הדין עובדים בשיתוף פעולה ביניהם ולפי הצורך עם מומחים נוספים מהדיסציפלינות השונות (טיפול רגשי, ייעוץ כלכלי, מומחה פנסיוני) כדי למצוא פתרונות טובים עבור כלל המערכת המשפחתית. אין נגד, יש בעד!

תהליך הגירושין בשיתוף פעולה נועד לוודא שבני הזוג ישתפו פעולה בצורה מיטבית גם לאחר הגירושין ושהילדים לא ייפגעו כתוצאה מהסכסוך ביניהם. הצדדים לסכסוך מקבלים שירות מעטפת מאנשי מקצוע ממגוון תחומים, המעניקים מענה לכלל הצרכים העולים בתהליך. מטרת הצוות היא להגיע להסכמות שינוסחו לכדי הסכם, ללא התערבות בית המשפט.

תהליך זה, בדומה לגישור, מותנה ברצון הצדדים להיכנס לתהליך הגירושין בשיתוף פעולה. 

תהליך זה נשמר בדיסקרטיות וכל הנאמר בין הצדדים נשמר ביניהם ולא ניתן להביאו כראיה בפני בית המשפט.

עו"ד ומגשרת דנה פרנס מוסמכת להליך "גירושין בשיתוף פעולה" בהתאם לדרישות הארגון הבינלאומי  (IACP).

הורות משותפת

גישור / בניית הסכמות להורות משותפת למי שאינם בני זוג
"יוצרים משפחה צועדת"
"הורות לנצח ושתי נשיקות במצח"

הורות משותפת מתקיימת בין שני אנשים שאינם מקיימים זוגיות להלכה, אך מעוניינים להיות הורים לילד המשותף שיוולד. הפרטנרים לכך הם סטרייטים, חד מיניים, וכל מי שבחר להביא ילד לעולם ללא מחויבות זוגית.

הורות משותפת הופכת להיות "הפרויקט המשותף" של שני ההורים. לצורך הפרויקט המשותף, אני כמגשרת מסייעת להם להסדיר את מכלול התחומים בחייהם הכרוכים בהבאת ילד לעולם ולאחר הולדתו כגון הענייניים הפיננסיים, זמני השהות, מקום המגורים שלהם, מעמדם של בני זוג של כל אחד מההורים, חינוך, התנהלות מול המשפחה המורחבת ונושאים נוספים שההורים לעתיד מביאים איתם, כדי להיות בקשר בריא, מכיל והדדי מהתחלה. 

תפקידי כמגשרת בהליך הוא לסייע לצדדים להגיע להסכמות, בכל הנושאים הנוגעים לתפקודם כהורים, שהופך להיות חלק מרכזי בחייהם.

בסיום הגישור, ההסכמות מנוסחות בהסכם וניתן להביאו בפני שופט בית המשפט, שייתן לו תוקף של פסק דין.

סיפור מקרה מהקליניקה שלי: זוג רומנטי לא נהיה, אבל לילדים שלנו יהיו הורים שהם חברים.

לפגישת הגישור הגיעו אליי גלית  בת 41  ואיתן בן 43 אשר כל רצונם היה להביא ילד משותף לעולם ולגדל אותו יחד, כהורים משותפים.

איתן פגש את גלית לאחר שכבר חווה אכזבה אחת בניסיון להורות משותפת עם ידידה שלו, שלא הצליח – חוויה שהשאירה בו מצד אחד אכזבה אך גם קיווה שהפעם עם גלית, הכול יהיה אחרת. גלית לעומת זאת, התחילה לחשוב על האפשרות הזאת, רק בגיל 40, לאחר כישלון מערכות היחסים הזוגיות שלה בשנים האחרונות.   

הם הכירו דרך מכרה משותפת ושניהם היו בעלי רקע דומה, משפחה תומכת מהמעמד הבינוני וממרכז הארץ. הם חלקו תפיסת עולם ערכית דומה, כך שהיה נראה שקיים פוטנציאל להתממשות ההורות ביניהם. יחד עם זאת, הייתה זו הפעם הראשונה שבה הם ניגשים לנושא שהיה להם זר עד עתה – הורות עתידית משותפת. במהלך תהליך בניית ההסכמות שלנו, דיברנו על מספר נושאים של ההורות המשותפת, החל משלב טיפולי ההפריה החוץ גופית, דרך ההיריון והלידה, ועד לגידול הילד במשותף. כמו כן, דיברנו על נושאים הקשורים לחינוך, חופשות ונושאים נוספים הנוגעים להורות המשותפת ולמצבים השונים שהחיים מזמנים לנו.

במהלך השיחות הרבות שקיימנו, בהם היו עליות וירידות והכלנו יחד גם את הקשיים והבנו שזה חלק מהתהליך. הרגעתי אותם שחלק מאי ההסכמות זה חלק מהתהליך ואין צורך להיבהל מזה. עודדתי את הצדדים לדבר על הנושאים הרלוונטיים, תוך שימת דגש על מה שבאמת רלוונטי להורות על כל היבטיה. מעבר לנושאים המוכרים כגון הענייניים הפיננסיים, זמני השהות, מקום המגורים שלהם, מעמדם של בני זוג של כל אחד מההורים, חינוך, התנהלות מול המשפחה המורחבת, דיברנו על החשיבות בתקשורת מיטבית, המהווה את הבסיס למציאת פתרונות טובים במצבים לא צפויים. ההסכם אליו הגיעו גלית ואיתן כלל גם מנגנון יישוב סכסוכים, עבור מצבים שיצוצו במהלך החיים, העלולים ליצור מחלוקות. הצדדים קיבלו כלים לתקשורת טובה יותר המסייעת להם להידבר כדי למזער את הסכסוכים ביניהם בעתיד. מהתהליך הם יצאו בשתי ידיים מלאות, ביד אחת יצאו עם הסכם ומצד שני, יצאו עם כלים לתקשורת מיטבית.

פרטי סיפור המקרה שונו וכן שמות האנשים על מנת לשמור על החיסיון.