על עורך הדין בהליך הגישור

תפקידו של עורך הדין בהליך הגישור מכריע ללא ספק. עורך דין המייצג את לקוחותיו באופן מקצועי בהליך הגישור עשוי לסלול את הדרך להסכם. לעומת זאת, עורך דין "המייצג" את לקוחותיו בגישור, כאילו מדובר בהופעה בבית משפט, סולל את הדרך למאבק משפטי. איך עושים זאת נכון? על כך במאמר הבא ובקצרה.

עם או בלי?

יש כאלה הסבורים כי ייתכן שהעולם היה מקום טוב יותר בלי עורכי דין… הם כמובן טועים! אנו נמצאים בעידן שבו עורכי דין מובילים במקרים רבים את לקוחותיהם לאותו "עמק זהב" של גישור. יש יתרון בקיום הליך הגישור בסיוע עורכי דין המאירים את המצב המשפטי ובעלי אוריינטציה של בניית הסכמות. ישנו חיסרון ומרשם לכשל להתכנס להליך הגישור עם גישה תחרותית, נוקשה ומיליטנטית מצד עורכי הדין. משכך, חשוב לבחור עורך מתאים. לבחירה זו חשיבות רבה כי בסופו של יום, גם אם תיפגשו בבית משפט, תמצאו את עצמכם ככל הנראה מופנים לגישור. יחד עם זאת, אם מדובר בגישור טרם משפט והצדדים המסוכסכים מסוגלים להקשיב זה לזה בצורה מכובדת ויש ביניהם מידה מספקת של אמון, יש במפגש שכזה אינטימיות המאפשרת הידברות עניינית.   

יש לציין כי הצדדים רשאים להתייעץ עם עורכי דין בכל רגע בתהליך הגישור. כאשר המגשר הוא גם עורך דין, אסור לו לחוות דעה משפטית לצדדים לנוכח הוראות כללי הגישור, אם כי הגישה הנוהגת רכה למדי. ברור שבמצב כזה מומלץ לצדדים לקבל ייעוץ משפטי מחוץ לגישור שהרי עורכי הדין שלהם מכירים זוויות נוספות לאלו של המגשר.

 הכנה להליך גישור

ישנה אמרה לפיה כאשר אתה כועס, אתה עשוי לנאום את הנאום החזק ביותר שלך, עליו תצטער שנים רבות. הכנה נכונה להליך גישור עם עורכי דין תמנע כשל שכזה.

הכנה עם עורך דין הבקיא בפתרון סכסוכים תכלול בין היתר את הנקודות הבאות:

• הבנה ברורה של כללי הגישור והמותר והאסור;
• הצגת נקודת הראות למגשר, כולל דגשים ועשיית רושם ראשוני (שהרי אין "הזדמנות שנייה לרושם ראשוני");
• היערכות לקראת טיעונים של הצד שכנגד;
• חלוקת תפקידים בין הלקוח ובין עורך הדין;
• שאלות שיש ברצונכם לברר לטובת ניתוח וגיבוש הסכמה;
• בחינת נתיבים כספיים, שווי כסף ויצירתיים;
• עמידה על אופיו של הצד שכנגד, עורך הדין שלו ונקודת התורפה לשכנוע;
• בירור על המגשר, ניסיונו ואופיו ככל הניתן;

עכשיו אתם במקום אחר לגמרי בתחילת הגישור.

 מבנה החדר

ישנה אמרה לפיה "ציני הוא אדם שכאשר מביאים לו פרחים, הוא מריח לוויה". אבל אם לא מדובר באנשים ציניים הרי שלמבנה החדר ישנה משמעות עצומה. אנשים בסכסוך צריכים מרחב. אם ימצאו עצמם יושבים זה מול זה בחדר קטן וקודר הדרך "להידלקות" הסכסוך תהא קצרה.

כמובן שמבנה החדר עשוי להיות שונה אם הפגישה מתקיימת בליווי עורכי דין או בלעדיו. פגישות גישור בין בני זוג ללא עורכי דין ניתן לקיים בחדר הדומה לקליניקה (חדר טיפול רגשי) או בחדר ישיבות שבו האווירה עסקית יותר. למבנה החדר עשויה להיות השפעה פסיכולוגית על תוכן הפגישה. חדר נעים ומזמין יוצר אווירה נעימה המעודדת פתיחות ושיח בין הצדדים. חדר ישיבות עסקי מנוכר עלול לעודד אווירה של "משא ומתן קר".

אנו מאמינים כי על מבנה החדר להיות אופטימלי. המשרד צריך להיות "מכניס אורחים". שולחן ישיבות נדיב, ואם ניתן שיהיה עגול ו"ללא פינות" – מה טוב. לא רק מבנה החדר חשוב, אלא גם הכיבוד – כן! זה עושה הבדל גדול. מעבר לכך, יש לזכור כי בגישור נדרשים למעשה שני חדרים על מנת לקיים ישיבות נפרדות. יש גם המאמינים כי אם יהיה ניתן בזמן הישיבה הנפרדת לאפשר לצד השני תנאים של "טרקלין עסקים" ועד לרמה של חדר משודרג הכולל ספה נוחה, טלוויזיה למהדרין ואפילו קונסולת משחקים עדכנית עשוי הדבר לצרוב בצדדים אווירה כל כך טובה שאף תתרום להצלחת ההליך. מי אמר שצריך "לסבול" בדרך להסכם.

עורך הדין במהלך הגישור

תפקידו של עורך הדין במהלך הגישור דינאמי מאד. תפקידו משלב מספר מישורים:

• עורך הדין כליטיגטור

הנטייה הטבעית הנה להגן על הלקוח, לייצג אותו. נטייה זו מחייבת גישה המשלבת אסרטיביות אך מרוככת. אסרטיביות חשובה שכן אין שום דבר בגישור שיש בו כדי לומר לעורך הדין – עכשיו תהיה רק "יחד טוב". האסרטיביות המשפטית הינה כלי חשוב להצלחת המשא ומתן.

מעבר לכך, עורך הדין כליטיגטור מצוי עם עין פקוחה כל העת על התרחיש העתידי והאפשרי בבית המשפט:

• ההתרשמות מהצד השני (שלא ניתן היה לקבל אותה בשום פורום אחר כל כך מהר ועל מגש של כסף);
• ההתמודדות עם עורך הדין של הצד שכנגד;
• האם הלקוח שלי אמין ומה שאמר לי נכון;
• מה סיכויי ההצלחה בבית משפט;
• האם יש לצד שכנגד קלפים חדשים שלא חשבתי עליהם;
• מה יגיד על כך השופט;
• ועוד שאלות רבות.

  עורך הדין כנושא ונותן

זהו תפקידו המרכזי של עורך הדין. בקריקטורה שהופיעה בספר על משא ומתן רואים איש עסקים שידיו על הקיר ושודד המכוון לראש אקדח ומציע לו את עסקת חייו: "Your money or your life". כנראה שאיש העסקים היה פרקליט קשוח אשר ענה לו: "I never accept the first offer". כך לא מנהלים מו"מ!

מעט מאד מוקדש בלימודי המשפטים לניהול משא ומתן אינטגרטיבי. הרוב מוקדש לעוד ועוד חקיקה, פסיקה, איך הוא ניצח ולמה הוא הפסיד, במקום – איך ניתן היה לפתור את הבעיה מחוץ לקופסא. היום, בעידן של גישור מעין חובה בבתי משפט, של מו"מ חובה בכל מקרה, תפקידו של עורך הדין השתנה.

עליו להבין לא רק את המצב המשפטי, אלא גם בתקשורת ובתקשורת בין אישית במיוחד. עליו לבנות אמון. עליו להביא הומור לשולחן כדי "לשבור את הקרח". עליו להבין את האינטרסים שמאחורי העמדות הקשוחות ולסייע ללקוחותיו לייצר להם מענה. עליו לראות, מעבר לתיק המשפטי,  שיתוף פעולה בין הצדדים. עליו להיות שותף לגישור ולא רק "מייצג צד" גרידא. גישה שכזו תוכיח עצמה.

כמובן שניהול מו"מ, כולל משפטי בין חלופות ובלבד שיוצרו חלופות סבירות, הוא חשוב. יש לתת ללקוח להתנהל באופן חופשי אך אחראי בזירה זו ומשכך, התיאום בין עורך הדין ללקוח לכל אורך הגישור הוא קריטי. בקיצור, אומנות של ממש.

• על עורך הדין בעת סיום הליך הגישור

תפקידו של עורך הדין בסיום הליך הגישור חשוב מאין כמוהו. אם הצדדים הגיעו לידי הסדר, עליו להיות אומן הניסוח. כידוע "מי שקורא את האותיות הקטנות בהסכם רוכש ידע, ומי שלא – ניסיון". אנו עורכי הדין אמונים על הניסיון, אלא שהוא כרוך בעלות לא קטנה. הואיל והסדר הגישור מקבל תוקף של פסק דין, כל אות בו חשובה. הסדר הגישור יקבל גם את חתימת קיום המגשר.

מעבר לכך, ניתן לאשר גם הסדר גישור שהושג טרם משפט כפסק דין מבלי להגיש תביעה. בעניין זה מדינת ישראל נחשבת למדינה מובילה.

יחד עם זאת, הליך הגישור מסתיים לעיתים ללא הסדר. גם כאן יש לעורך הדין תפקיד חשוב. לגיטימי בעינינו לעשות ניתוח בתום הליך הגישור של המצב המשפטי ומה למדנו מהליך זה:

• מה המצב המשפטי המסתמן בסוף הגישור;
• כיצד עשוי המידע שנמסר להשפיע על התפתחות המשפט, הגם שהוא חסוי?
• איך אנו מתרשמים מהצד שכנגד, אמינותו? מהימנותו? יכולתו לעמוד בחקירה נגדית?
• איך נראה הייצוג שלו ועד כמה עורך דינו מוכשר ובטוח בעצמו ובקייס?
• ועוד שאלות רבות.

ומילה על תפקידו של המגשר. תפקיד המגשר הוא לייצר הידברות עניינית ופרודוקטיבית בין הצדדים כך שיעלה בידיהם לנהל משא ומתן אפקטיבי שיש בו כדי להוביל להסכם – הכל מבלי לקבל החלטה בעניינם. בתפקידו הוא מעין "מכוון התנועה" של התהליך, אם כי בישראל הוא נדרש לגישה אסרטיבית בהרבה. על תפקידו של המגשר נדון במקום אחר.

נקודה נוספת בעניין ניטרליות המגשר. המגשר עשוי אמנם להיות בעל נטיית לב לצד מסוים, אך כאיש מקצוע הוא חייב להיות מודע לכך ולנהוג בניטרליות. בנוסף, תפקידו אינו להכריע בסכסוך. גילוי נאות חשוב גם בזירת הגישור. אף אחד לא רוצה ללמוד בדיעבד על קשרים של המגשר עם צד זה או אחר, גם אם המגשר לא הכריע בסכסוך.

סיום הגישור בלא הסדר כ"קרש קפיצה"

מעבר לכך וכאן עשוי להיות חידוש עבור עורכי דין רבים. סיום הגישור בלא הסדר, אין משמעו כי הוא ירד לטמיון. מעבר למידע הרב המתקבל בו הרי שיתכן והגישור הוא קרש הקפיצה לסיום הסכסוך בבוררות. ואם בבוררות עסקינן, חשוב לדבר על בוררות מתקדמת. ישנם היום הליכים מתקדמים לפתרון סכסוכים בבוררות שאינם דומים לבוררות הרגילה. אנו בחרנו לקנח ב"גישבור בייסבול" החדשני.

בוררות "בייסבול" או בשמה הפורמלי "Last Offer Arbitration" יושמה בהצלחה בסכסוכים הנוגעים לתנאי שכר במקרים שונים. היא זכתה בזמנו לשם "בוררות בייסבול" מאחר ונוסתה לראשונה ובהצלחה לפתרון סכסוך כספי הנוגע לתנאי העסקת שחקן בייסבול ידוע בארה"ב. 

היא מתאימה "כמו כפפה ליד" לסכסוכים בהם רכיב כספי עומד במרכז העניינים, פירוק שותפות, התחשבנות כספית, סיום חוזי הפצה, זכיינות וסוכנות, חוזים מסחריים רבים ועוד, בהם לכל אחד מן הצדדים הערכות עסקיות ומשפטיות כיצד נכון לסיים את הסכסוך בהסדר בעת סיום מו"מ משפטי, עסקי או הליך גישור. "הצדדים מסכימים שאינם מסכימים"  עשוי להתאים למקרים רבים בהם דרכי הצדדים צפויות להיפרד בהסדר כזה או אחר ולאו דווקא כספי גרידא.

הליך בוררות "בייסבול" מבוסס על הכרעה בין הצעות הצדדים לסיום הסכסוך ביניהם. ההצעה העדיפה, לפי שיקול דעת הבורר כהצעה אשר קרובה יותר להכרעתו בתיק, אילו היה נדרש להכריע על פי הנתונים שהובאו בפניו, תהפוך לפסק בוררות מחייב "עם שיניים". הליך מיוחד זה גורם לצדדים, בדרך כלל, לצמצם באופן משמעותי את הפערים ביניהם על מנת לגבש הצעה משכנעת באופן יחסי להצעת הצד שכנגד. לכן, כאשר הצדדים סיימו הליך גישור ועברו תהליך "הבשלה" לבניית הסכמות, יש בבוררות בייסבול הזדמנות להשתמש בהצעות שגובשו כ"קרש קפיצה" להכרעה צודקת.

אם כל אחד מאמין שההצעה שלו קרובה יותר להכרעה צודקת בסכסוך ביניהם, כל אחד יוכל להגן על הצעתו "יותר" מאשר הצד שכנגד. אלא שהפעם, בשונה מהגישור, יש לבורר סמכות ולכן כל אחד שואף לגבש הצעה סופית משכנעת יותר מהצד שכנגד. הבורר ייתן לכם הזדמנות אמת לשכנע באופן תכליתי ויעיל.

היקף הסכסוכים המתאים לכך הוא עצום וכולל עשרות ואף מאות אלפי תיקים אשר דיונים בהם בבתי משפט אורכים, במקרה הטוב, חודשים ארוכים ולו בשל העומס הרב במערכת ועד לשנים. "בוררות בייסבול" מחייבת את הצדדים לשים על השולחן הצעות ריאליות. פתאום הפערים אינם בשמיים כלל וכלל. הניסיון מלמד כי הליך זה מקרב את הצדדים להסכמות במקרים שונים, אפילו טרם סיומו. כך, במצבים מסוימים ניתן אפילו לשוב למגשר כאשר נראה שמאמץ נוסף שלו יאפשר "לסגור את התיק" בהליך קצר ותכליתי. עבדכם הנאמן אשר מבלה ימים ולילות בניסיון לפתח הליכים חדשניים הגה את השילוב הייחודי שבין גישור ובוררות וכך נולד "גישבור בייסבול".

איך זה עובד?

סיימתם הליך גישור או מו"מ משפטי בלא הסכם. אחר ישיבה מקדמית, יקבעו סדרי דין קצרים ל"גישבור בייסבול" אשר ייערך בפני עבדכם הנאמן. במסגרת זו יוסכם על העברת העתק מכתבי הטענות ומספר סדרי דין יעילים. לדוגמה, אישורם של כתבי הטענות בתצהיר בג"צי על פני עמוד אחד והשלמה קצרה שלהם ככל שנדרשת.

ישיבת בוררות תיקבע בהתאם ליומנים. עד 3 ימים לפני מועד הישיבה יהא על כל אחד מן הצדדים להעביר לידי הבורר את ההצעה הראויה ביותר לדעתו להכרעת הסכסוך. כמובן שהעתקים מן ההצעות יועברו לצד שכנגד רק בעת בה התקבלו הצעות שני הצדדים במזכירות הבורר. במעמד ישיבת הבוררות יוכל כל אחד מן הצדדים להציג את הצעתו במהלך זמן מוגבל שייקבע מראש, שני סבבים בעיקרון. הבורר יהא רשאי לשאול שאלות הבהרה והבנה על מנת להשלים את הנדרש לו ביחס להצעות הצדדים והסכסוך.

אחר סיום הישיבה תינתן הזדמנות לכל אחד מן הצדדים "לשפר" את הצעתו, אם ירצה בכך, תוך 10 ימים נוספים בכתב. גם כאן ההצעות "המשופרות" יועברו רק אחר ששני הצדדים המציאו זאת לבורר.

הבורר יכריע תוך זמן קצר מהי ההצעה אשר לדעתו הייתה קרובה יותר להכרעתו, אילו היה מכריע בתיק לפי שיקול דעתו הבלעדי. ניתן להסכים כי הכרעת הבורר תהא מנומקת. אם לאו- ה"הצעה הזוכה" תהא פסק הבוררות.

היתרונות

1. זמן – חיסכון עצום בזמן לעומת כל הליך משפטי חלופי;
2. עלויות – החיסכון בזמן כורך עמו חיסכון עצום בעלויות;
3. פתרון פרקטי וסיכוי לשמירת יחסים טובים – במקרים רבים המשפט מעכיר את היחסים – ב"גישבור בייסבול" "חותכים" את הסכסוך בעוד באיבו, דבר שמותיר הזדמנות ליחסים סבירים בעתיד תוך פתרון פרקטי של הסכסוך.
4. צדק יחסי – איזה צדק ניתן להשיג ב-4 שנים של ניהול סכסוך משפטי אחרי ניכוי ההוצאות, משאבי הזמן והאנרגיה הרבים שהושקעו? המוטיב של צדק מתקיים בהצלחה רבה ב"גישבור בייסבול". הכל יחסי בחיים.

ניתן לקיים "בוררות בייסבול" גם ללא הליך גישור מקדים וזאת כמובן תוך קביעת סדרי הדין המתאימים לכך.

לסיכום, לכל אחד מסוגי ההליכים – גישור בנוכחות הצדדים בלבד וגישור בנוכחות הצדדים ועורכי דינם – יש יתרונות וחסרונות. בסופו של דבר, בחירת המסלול המתאים נעשית בהתאם לסוג הסכסוך, ובעיקר – בהתאם לנפשות הפועלות. הגישה ה"לעומתית" או ה"שיתופית" שעמה ניגשים הצדדים ו/או עורכי דינם לסכסוך היא בעלת משקל רב יותר לעניין סיכוייהם להגיע להסכמה מאשר השאלה אם לקיים את הגישור עם ייצוג או בלעדיו. סיום הגישור בהסדר נפלא אך גם סיומו בלא הסדר עשוי להוות "נקודת הזנק" לפתרון חכם של הסכסוך.

* עו"ד סטי ועו"ד פרנס משתפים פעולה בהליכי גישבור באופן בו הליך הגישור מתנהל בפני עו"ד פרנס והליך הבוררות, כאשר נדרש, בפני עו"ד סטי.